כמה פעמים שמעתי מטופלים אומרים את המשפט “אני שומע אבל אני לא מבין”, הם מרכיבים מכשירי שמיעה ועדיין ישנם קשיים.
וכמה פעמים הלב שלי התכווץ לשמוע בני משפחה אומרים “אבל הוא כבר מרכיב את המכשירים אז למה הוא לא שומע”.
אם יש משהו שחייבים להפנים זה שמכשירי שמיעה הם לא משקפיים לאוזניים.
גם המכשירים המתוחכמים ביותר לא פותרים את כל בעיות השמיעה.
לרובנו יש בני משפחה או מכרים שאנו יודעים שמתקשים עם שמיעתם. חלקם מרכיבים מכשירי שמיעה, חלקם לא וחלקם מסתירים את זה. בשביל לשפר את התקשורת שלנו עם אותם אנשים, והאמת פשוט לשפר את התקשורת שלנו עם כל האנשים,
הנה כמה טיפים שישדרגו כל שיחה.
או איך לעזור לסבא וסבתא להבין אותכם טוב יותר.
לדבר ברור
בואו לא נתבלבל, לא ביקשתי שתאטו את קצב הדיבור לכדי קצב איטי מגוחך, תצעקו או שתגדילו את תנועות השפתיים בצורה מעוותת. אנשים עם לקות שמיעה לא סובלים מבעיית הבנה, אלא בעיית שמיעה ופענוח. הרבה פעמים הצלילים נשמעים להם לא ברורים. כשצועקים הקול מתעוות, כשמדברים מהר הדיבור “נמרח” והופך לפחות ברור וכשמדברים תוך כדי אכילה לא ניתן להגות את כל הצלילים נכון. קצב דיבור רגוע, הגייה מלאה, משפטים קצת יותר קצרים וברגע הדיבור הופך להרבה יותר קל להבנה.
לפעמים שואלים אותנו מה? ואנחנו חוזרים על אותו המשפט שוב ושוב ושוב ושוב וכל פעם נתקלים באותן פנים שמראות לנו שלא הבינו אותנו. השפה שלנו כל כך עשירה שאנחנו ממש לא חייבים לחזור שוב ושוב על אותם הצלילים שהאדם שמולנו מפספס או לא מפענח טוב. אפשר לשנות את סדר המילים הבמשפט, להשתמש במילים נרדפות, להגדיר את הנושא שמדברים, או לתת מידע אחר על אותו הנושא.
כל אלה אסטרטגיות שיעזרו לשיחה להיות זורמת, קלה ונינוחה יותר.
תקשורת פנים מול פנים
כמעט כולנו מרגישים שמאז שנכנסו המסכות לחיינו אנחנו שומעים ומבינים פחות טוב.
לא רק שהמסכות מפריעות לחלק מהצלילים והקולות להשמע כמו שצריך, הן מסתירות את הפנים, את תנועות השפתיים ואת ההבעות.
כולנו מסתמכים על מה שאנחנו רואים בשביל לשמוע טוב יותר, ככה זה. ואני אפילו לא מתייחסת לקריאת שפתיים שכל כך מהותית עבור אנשים רבים. חלק משמעותי מהשיחה שלנו היא בכלל לא במילים, היא בגוף שלנו, תנועות הידיים ותנועות הפנים. לכן כשאתם בשיחה מהותי להיות פנים מול פנים ולשמור על קשר עין, הוספת תנועות ידיים ומחוות יכולה גם לעזור להבהיר את הרעיון שאתם רוצים לומר במיוחד אם אתם עם מסכה.
דבר נוסף חשוב הוא להסב את תשומת הלב, למשל על ידי טפיחה על הכתף. כשלאדם יש ירידה בשמיעה להקשיב דורש יותר מאמץ ומשאבי קשב. כשאדם עם לקות שמיעה עסוק גם במשהו פעוט יש לו פחות משאבי קשב להקשיב לכם. אם במקום לצעוק מהחדר השני, תגשו ותמשכו את תשומת הלב אליכם, רק זה לבד יחסוך כל כך הרבה חוסר הבנות. וחוץ מזה למי מכם נעים לנהל שיחה כשלא מקשיבים לכם. אז קחו רגע ותפנו את הקשב של מי שאתם רוצים שיקשיב לכם.
להפחית רעשי רקע
כמו שציינתי קודם כשיש ירידה בשמיעה הרבה פעמים צלילים נשמעים לא נקיים וברורים ואז המשימה לשמוע כשיש רעשים אחרים ברקע היא הרבה הרבה יותר קשה. לכן אם אתם רוצים לנהל שיחה, סגרו את הטלווזיה או הרדיו או לפחות השתיקו (זה יעזור גם למשאבי הקשב) אם גרים באזור רועש סגרו את החלון או הדלת. וגם תאורה יכולה לעזר, כשרואים טוב יותר שומעים טוב יותר.
סבלנות לא קונים בשום חנות
תהיו סבלניים, מי שעומד מולכם רוצה לשמוע את מה שיש לכם להגיד וזה חשוב להם אז אל תוותרו, כולנו רוצים להיות חלק משיחה וזה אף פעם לא נעים כשמישהו מוותר ואומר עזבו לא משנה, גם ככה לא הבנת. זה אפילו מעליב. ולהעליב זאת בטח לא המטרה של השיחה. נסו להשתמש באסטרגטגיות שונות ותשאלו את האדם שמולכם מה יעזור לו לשמוע טוב יותר.
כשמדברים כמה אנשים בו זמנית אז הצלילים והקולות מתערבבים לאדם עם לקות השמיעה והרבה יותר קשה לו לפענח את הדיבור של כל אחד שמדבר. נסו ככל האפשר לא לדבר ביחד, על הדרך זה גם מכבד, ושומר על שיח נעים.
החיים שלנו כל כך מהירים, הכל קורה כל כך בקצב גבוה ואנחנו צריכים להתמודד בו זמנית עם כל כך הרבה משימות שלפעמים אנחנו שוכחים לנשום. אבל קשה לדבר, קשה להקשיב וקשה לנהל שיחה כשאין אוויר.
אז ההצעה האחרונה שלי היא קחו אוויר, שמרו על אופטימיות ותנשמו (גם בין המשפטים זה עוזר להאט את הקצב).